רופא שיניים
רופא שיניים הינו איש מקצוע רפואי העוסק בתחום רפואת השיניים.
רפואת השיניים התפתחה לאורך השנים כהתמחות נפרדת בתחום הרחב של הרפואה החל מהמאה ה-20, כשתחילה היו רופאים "כלליים" אלו שטיפול בשיני הפציינטים.
בעבר, נדרשו כל אלו שעסקו ברופאת שיניים לעבור התמחות לאחר שסיימו בהצלחה לימודי רפואה כללית. במדינות מזרח אירופה התאפשר מסלול מהיר וקצר יותר שלא כלל לימודי רפואה מקיפים והבוגרים שבו קיבלו תואר של Dentist והם יכלו בעצם לבצע טיפולי שיניים פשוטים בהנחייתו של רופא.
כיום תחום רפואת השיניים התפתח לתחום רפואי-כירורגי רחב ובו התמחויות רבות ומגוונות שכוללות, לא רק את השיניים והלסתות, אלא גם את הפנים החיצוניות ובסיס הגולגולת.
בישראל, כל מי שעוסק ברפואת שיניים מחוייב בתואר דוקטור לרופאת שיניים – D.M.D או בתואר לכירורגיה דנטלית – D.D.S. מסלול ההכשרה לרופאת שיניים בישראל הינו מסלול נפרד מההכשרה של לימודי רפואה, כשמספר מצומצם של רופאי שיניים בישראל הם גם רופאים כלליים.
מומחים רבים בכירורגיית פה ולסת – Oral and Maxillofacial Surgery, המהווה התמחות בתחום רפואת השיניים, יהיו גם בעלי תואר אקדמאי של דוקטור לרופאה – M.D וזאת בנוסף לתואר אקדמאי ברופאת שיניים.
תחום משיק לתחום רפואת השיניים הוא תחום האורתודונטיה. תחום העוסק בנראות ואסתטיקה של השיניים והלסת.
רופאי שיניים בישראל
רופאי השיניים בישראל נחלקים לשתי קבוצות עיקריות. קבוצה אחת הם רופאי שיניים כלליים אשר סיימו את לימודיהם בהצלחה, צלחו בחינת רישוי ממשלתית וקיבלו רישיון לעסוק ברפואת שיניים. רישיון המאפשר להם לבצע כל פעילות רפואת שיניים שגרתית ללא הצורך בהכשרה רשמית נוספת. רופאים אלו, רשאים למשל, לעסוק בניתוחי חניכיים, השתלות שיניים ואף טיפולי לייזר (במקרה זה כן נדרשת הכשרה קצרה).
קבוצה נוספת של רופאי שיניים בישראל הם רופאי שיניים מומחים. מדובר על רופאי שיניים שבנוסף ללימודי רפואת שיניים, צלחו מסלול התמחות ייחודי בתחום רפואת השיניים של 4-5 שנים. מכאן, שאותם רופאי שיניים מוסמכים בביצוע טיפולים מורכבים וייחודיים, כשלא פעם רופאי שיניים כלליים מפני פציינטים לטיפולים אצל רופאי שיניים אלו.
לימודי רופאת השיניים בישראת נערכות באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. רופאי השיניים שהוכשרו פועלים במסגרות השונות של קופות החולים, כשחלק אחר וניכר מהם בוחר לפתוח מרפאות פרטיות.