כמות משחת השיניים עליה ממליצים

גורמי מקצוע במשרד הבריאות ממליצים כי מרגע בקיעת השן הראשונה ועד גיל שנתיים יש להשתמש בכמות מזערית של משחת שיניים, שאותה ניתן להשוות בגודל של גרגר אורז אחד. מגיל שנתיים ועד גיל שש ניתן להגדיל את הכמות של משחת השיניים לגודל של אפונה. 

בנוהל החדש ממליצים במשרד הבריאות כי בגילאי 2-6 מומלץ על צחצוח שיניים של שתי דקות תוך לימוד הילד לירוק את שאריות המשחה מהפה בתום הצחצוח. מגיל שש מומלץ לעשות שימוש רחב יותר במשחת השיניים, כשאת היריקה מומלץ לבצע ללא שטיפת הפה עם מים וכך השפעת הפלואוריד על השיניים תהיה משמעותית יותר. 

המלצה נוספת של גורמי מקצוע נוגעת לתקופה מרגע בקיעת השן הראשונה ועד גיל שש, היא לעשות שימוש במשחת שיניים המכילה פלואוריד בריכוז של 1,000 ppm ולאחר גיל שש לעבור למשחת שיניים לה ריכוז של 1,400-1,500 ppm וזאת לאחר שההמלצה בנוהל הקודם כללה ריכוז של 500-900 ppm. דבר נוסף שעליו המליצו הוא ליווי של מבוגר בצחצוח השיניים עד גיל שמונה לפחות. 

מהי עששת?

עששת הינה מחלה זיהומית הגורמת להרס הרקמות הקשות של השיניים בשל פעילות חיידקים בפה. לצד זאת, עלולה עששת אף לפגוע ברקמות סמוכות באזור הלסתות והפנים. הרס מתמשך שת רקמת השן יוביל לסיכוי גבוה יותר של זיהום לעצם הלסת ולאותן רקמות סביב. במצבים מתקדמים של עששת יתקשה מי שסובל ממחלה זו ללעוס מזון, יסבול מפגיעה במראה האסתטי של חלל הפה ולקושי בדיבור. 

את העששת ניתן למנוע באופן כמעט מוחלט באמצעות צחצוח נכון ותקני של השיניים, תוך שימוש בתכשירי פלואוריד, שמירה על כללים של תזונה בריאה והימנעות ממשקאות ומזון המכילים סוכר. 

בנוהל האחרון של משרד הבריאות הייתה אף התייחסות מי אלו הנמצאים בסיכון לפתח עששת, כשבין היתר מצביע אותו מסמך על ילדים שבשיניים שלהם התגלה לפחות נגע אחד של עששת בשלוש השנים האחרונות, ילדים הצורכים כמות רבה של סוכר, אלו עם התקנים אורתודנטיים, ילדים להם תפקוד לקוי של הפרשת רוק וילדים שאינם מקפידים או מוגבלים ביכולת לשמור על רמת היגיינה סבירה של חלל הפה שלהם. 

אנשי מקצוע בתחום רפואת השיניים בישראל מצביעים על אחוז גבוה של עששת ילדות מוקדמת, לבטח בשנים האחרונות לאחר הפסקת הפלרת מי השתייה משנת 2014, זאת בנוסף לעלייה באחוז המים המותפלים של מי השתייה, כשגם היא מהווה צעד שגרם לירידה בצריכת הפלואוריד. 

האם קיימת סכנה של בליעת פלואוריד על ידי תינוקות?

מומחים בישראל מסבירים כי בליעת הפלואוריד אצל פעוטות בצחצוח שיניים בהתאם לנוהל החדש של משרד הבריאות הינה מזערית, לבטח שצחצוח השיניים נעשה באמצעות ההורים. 

פעילות נוספת לצד הנוהל החדש

גורמים במשרד הבריאות ציינו כי לצד אותו נוהל שפורסם, מתקיימת פעילות מצד משרד הבריאות של הגעה לגנים של ילדים מעל גיל שלוש ובה מדריכים את הילדים כיצד לבצע צחצוח שיניים נכון. זאת לצד קידום פעילויות הנוגעות לתזונה נכונה ומאוזנת וכמובן פעילות המשרד להשבת הפלרת מיי השתייה בישראל. 

הפלרת מיי השתייה בישראל

נושא הפלרת מיי השתייה בישראל עלה לדיון עוד בשנת 2013 והביא ויכוח מקצועי וציבורי. באותה עת, שרת הבריאות יעל גרמן חתמה על תקנות המבטלות את חובת הפלרת המים החל משנת 2014. 

בשנת 2015, עם שובו של יעקב ליצמן כשר הבריאות, הפך השר את החלטת השרה הקודמת וביטל את ביטול חובת ההפלרה. התיקון שקידם ליצמן אושר על ידי הוועדה להגנת הסביבה יחד עם וועדת הפנים בשנת 2016, אך ההפלרה לא חודשה בשל מחלוקת הנוגעת לתקציב מול תאגידי המים והרשויות. 

ריכוז הפלואוריד במים בישראל

על פי דו"ח שהוציא משרד הבריאות ב-2019 נחשב ריכוז הפלואוקריד במים בישראל לנמוך, כשפחות מ-5% מהמים המסופקים בישראל מכילים את הריכוז המיטבי של פלואוריד. 

תקנת איכות המים משנות ה-70 אפשרו למשרד הבריאות בשני העעשורים אחר כך לעודד את חברת "מקורות" והרשויות המקומיות ליזום ביצוע הפלרה וולנטרית, צעד שאפשר ל-40% מהאוכלוסייה בישראל ליהנות ממים להם ריכוז מיטבי של פלואוריד. 

בסוף שנות ה-90 נקבעה חובת הפלרה בישראל, כשבתחילת 2002 הוחלט על תוקף מחייב. תוקף שאפשר ל-70% מאוכלוסיית ישראל ליהנות ממים מופלרים באופן מיטבי. 

דו"ח הבריאות מצביע כי ביטול חובת ההפלרה ב-2014 הביא לשינוי בהרכב מי השתייה בישראל. שינוי שהחריף המצב והגביר את הצורך לבצע הפלרה וזאת בשל הרחבת המים המותפלים. בדו"ח מצוין כי ב-2017 כבר 60% מהמים בישראל היו מותפלים, מה שהוביל לשינוי משמעותי בתמהיל המים ובכך לריכוז נמוך של פלואוריד במי השתייה.