מבוא – הכוח המניע את הטיפול האורתודונטי המודרני
גומיות בין לסתיות (Intermaxillary Elastics) מהוות כלי טיפולי חיוני ברפואת השיניים המודרנית, ומשמשות כאמצעי מרכזי לתיקון מגוון רחב של בעיות סגר ויישור שיניים. אמצעי טיפולי זה, שנמצא בשימוש נרחב מאז סוף המאה ה-19, התפתח להיות אחד הכלים החשובים ביותר בארסנל של רופא השיניים האורתודונט, תוך שהוא מציע שילוב ייחודי של יעילות קלינית, פשטות שימוש ועלות נמוכה יחסית.
הגומיות הבין לסתיות פועלות על ידי הפעלת כוחות מבוקרים ומתמשכים בין הלסת העליונה (Maxilla) לתחתונה (Mandible), ומאפשרות תנועות שיניים מורכבות שלא ניתן להשיג באמצעות סמכים (Brackets) וחוטים (Archwires) בלבד. השימוש בגומיות מאפשר לרופא השיניים לשלוט בצורה מדויקת על כיוון וגודל הכוח המופעל, תוך התאמה אישית לצרכים הייחודיים של כל מטופל.
הביומכניקה של גומיות בין לסתיות – הבנת הכוחות הפועלים
עקרונות פיזיקליים בסיסיים
הביומכניקה של גומיות אורתודונטיות מבוססת על חוקי הפיזיקה הבסיסיים של כוח ותנועה. כאשר גומייה נמתחת בין שתי נקודות עיגון, היא מפעילה כוח שווה בגודלו אך הפוך בכיוונו על שתי הנקודות, בהתאם לחוק השלישי של ניוטון. הכוח המופעל על ידי הגומייה תלוי במספר גורמים מרכזיים:
מידת המתיחה של הגומייה משפיעה ישירות על עוצמת הכוח המופעל. המלצת היצרנים היא שגומייה אורתודונטית צריכה להימתח לכדי פי שלושה מקוטרה המקורי כדי להפעיל את הכוח האופטימלי. כאשר גומייה בקוטר של 3/16 אינץ' (4.8 מ"מ) נמתחת למרחק של כ-15 מ"מ, היא מפעילה כוח בטווח המיועד לטיפול יעיל.
מרכז ההתנגדות ומומנט הכוח
כל שן או קבוצת שיניים מאופיינת במרכז התנגדות (Center of Resistance) משלה, שהוא הנקודה התיאורטית שסביבה השן מסתובבת כאשר מופעל עליה כוח. במקרים רבים, הכוח מהגומייה אינו עובר דרך מרכז ההתנגדות, מה שיוצר מומנט כוח (Moment of Force) הגורם לסיבוב השן בנוסף לתנועה הליניארית שלה.
הבנת עקרונות אלה חיונית לתכנון נכון של מיקום הגומיות וכיוון הכוחות. רופא השיניים צריך לקחת בחשבון את המרחק בין נקודת הפעלת הכוח למרכז ההתנגדות, את זווית הכוח ביחס למישור הסגר, ואת האינטראקציה בין כוחות שונים הפועלים בו-זמנית על מערכת השיניים.
סוגי גומיות בין לסתיות – מגוון פתרונות לבעיות שונות
גומיות Class II
גומיות מסוג Class II הן הנפוצות ביותר בטיפול האורתודונטי ומיועדות לתיקון בעיות של בליטת לסת עליונה (Overjet). הגומיות נמתחות מהניב העליון (Upper Canine) לטוחנת הראשונה או השנייה בלסת התחתונה (Lower First or Second Molar). התוצאה היא הנעת השיניים העליונות לאחור ודחיפת השיניים התחתונות קדימה, תוך שיפור יחסי הסגר בין הלסתות.
בטיפול במקרים של עקירות שיניים (Extraction Cases), נהוג להשתמש בגומיות בעוצמה של 6-8 אונקיות (170-227 גרם), בעוד שבמקרים ללא עקירות (Non-extraction Cases) משתמשים בכוחות חזקים יותר של 8-10 אונקיות (227-283 גרם). ההבדל נובע ממספר יחידות השיניים שצריכות לנוע ומההתנגדות הכוללת של המערכת.
גומיות Class III
גומיות Class III משמשות לתיקון בעיות הפוכות – כאשר הלסת התחתונה בולטת קדימה ביחס לעליונה (Underbite). הגומיות נמתחות מהטוחנת העליונה לניב התחתון, ופועלות להנעת השיניים העליונות קדימה והתחתונות אחורה. טיפול זה יעיל במיוחד במקרים של בעיות דנטו-אלביאולריות, אך פחות יעיל בבעיות שלדיות חמורות שעשויות לדרוש התערבות כירורגית.
גומיות אנכיות (Vertical Elastics)
גומיות משולש (Triangle Elastics)
גומיות משולש יוצרות תבנית משולשת בין שלוש נקודות עיגון – שן אחת בלסת אחת ושתי שיניים בלסת הנגדית. הן משמשות בעיקר לשיפור המגע בין השיניים (Intercuspation) ולסגירת מרווחים אנכיים קטנים. גומיות אלה מאפשרות שליטה מדויקת על תנועת שיניים ספציפיות תוך מזעור ההשפעה על שיניים סמוכות.
גומיות קופסה (Box Elastics)
גומיות קופסה יוצרות מלבן בין ארבע נקודות עיגון – שתי שיניים בכל לסת. הן משמשות לסגירת סגר פתוח (Open Bite) אחורי ולשיפור המגע בין הטוחנות. הכוח מתפזר באופן שווה יותר בין השיניים, מה שמאפשר תנועה מבוקרת ויציבה.
גומיות בתצורת M או W
תצורות מורכבות אלה משמשות במקרים של סגר פתוח נרחב או כאשר נדרשת תנועה אנכית של מספר שיניים בו-זמנית. הגומייה עוברת בין חמש נקודות עיגון ביצירת דפוס האות M או W, ומאפשרת הפעלת כוחות מורכבים על קבוצות שיניים.
גומיות רוחביות (Cross Elastics)
גומיות רוחביות משמשות לתיקון סגר צולב (Crossbite), מצב שבו שיניים עליונות נסגרות בתוך השיניים התחתונות. הגומיות נמתחות מהצד הלשוני (Lingual) של שן עליונה לצד הבוקלי (Buccal) של שן תחתונה, או להיפך, ויוצרות כוח רוחבי שמתקן את יחסי הרוחב בין הלסתות.
גומיות קו אמצע (Midline Elastics)
כאשר קו האמצע של השיניים העליונות אינו מיושר עם קו האמצע של השיניים התחתונות, משתמשים בגומיות קו אמצע. הגומיות נמתחות באלכסון מניב עליון בצד אחד לניב תחתון בצד השני, ומושכות את השיניים לכיוון האמצע. טיפול זה דורש תכנון מדוקדק כדי למנוע יצירת בעיות סגר נוספות.
מאפיינים פיזיקליים וחומרים
גדלים וכוחות
גומיות אורתודונטיות מגיעות במגוון גדלים סטנדרטיים, הנמדדים בקוטר הפנימי (Lumen Size) כאשר הגומייה במצב רפוי. הגדלים הנפוצים כוללים:
1/8 אינץ' (3.2 מ"מ) – משמשות בעיקר לתיקונים עדינים ולגומיות משולש באזור החותכות, כאשר המרחק בין נקודות העיגון קטן יחסית.
3/16 אינץ' (4.8 מ"מ) – הגודל הנפוץ ביותר, מתאים למרחק הטיפוסי בין ניב לטוחנת ומספק טווח כוחות רחב.
1/4 אינץ' (6.4 מ"מ) – משמשות כאשר נדרש מרחק מתיחה גדול יותר או כוח מתון יותר.
5/16 אינץ' (8.0 מ"מ) ו-3/8 אינץ' (9.5 מ"מ) – לשימושים מיוחדים כגון גומיות קופסה או במקרים של מרחקים גדולים במיוחד.
כל גודל זמין במגוון עוצמות כוח, הנמדדות באונקיות או בגרמים. העוצמות הסטנדרטיות כוללות:
- קל (Light): 2-3 אונקיות (57-85 גרם)
- בינוני (Medium): 3.5-4.5 אונקיות (99-128 גרם)
- כבד (Heavy): 6-8 אונקיות (170-227 גרם)
לטקס לעומת חומרים סינטטיים
גומיות מלטקס טבעי (Natural Rubber Latex) הן הבחירה המסורתית והנפוצה ביותר באורתודונטיה. הלטקס מיוצר מעץ הגומי (Hevea brasiliensis) ומכיל פולימר של 1,4-polyisoprene. היתרונות העיקריים של גומיות לטקס כוללים גמישות מעולה, יכולת החזרה למצב המקורי לאחר מתיחה, ועלות ייצור נמוכה.
עם זאת, בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בגומיות סינטטיות ללא לטקס (Non-latex Elastics), המיוצרות בעיקר מפוליאוריתן (Polyurethane). גומיות אלה פותחו כמענה לבעיית האלרגיה ללטקס, המשפיעה על כ-3-17% מהאוכלוסייה. למרות שגומיות סינטטיות מציעות פתרון בטוח למטופלים אלרגיים, מחקרים הראו שהן נוטות לאבד כוח מהר יותר מגומיות לטקס ומפעילות כוח פחות יציב לאורך זמן.
ירידת כוח ושיקולי החלפה
דינמיקה של ירידת הכוח
גומיות אורתודונטיות חוות ירידה משמעותית בכוח שהן מפעילות עם הזמן, תופעה המכונה "ירידת כוח" (Force Degradation). המחקרים מראים שהירידה המשמעותית ביותר מתרחשת בשעתיים הראשונות לשימוש, עם ירידה של 10-15% מהכוח ההתחלתי. לאחר 24 שעות, הירידה הכוללת בכוח נעה בין 20% ל-33%, תלוי ביצרן ובסוג החומר.
הגורמים המשפיעים על קצב ירידת הכוח כוללים את הסביבה הפומית (טמפרטורה של 37 מעלות, לחות גבוהה, pH משתנה), תנועות הלסת במהלך דיבור ולעיסה, וחשיפה לרוק ולנוזלים שונים. מחקרים הראו שמשקאות מסוימים, במיוחד משקאות חומציים וקפה, עלולים להאיץ את תהליך הירידה בכוח.
המלצות להחלפת גומיות
בהתבסס על מחקרי הירידה בכוח, ההמלצה המקובלת היא להחליף גומיות אורתודונטיות לפחות פעם ביום, ורצוי 3-4 פעמים ביום. החלפה תכופה מבטיחה הפעלת כוח אופטימלי ועקבי על השיניים, מה שמשפר את יעילות הטיפול ומקצר את משכו.
המטופלים מקבלים הנחיות להחליף גומיות בזמנים קבועים – בדרך כלל לאחר כל ארוחה ולפני השינה. חשוב להדגיש למטופלים שגומייה שנמתחה יתר על המידה או נראית רפויה צריכה להיות מוחלפת מיידית, גם אם טרם עבר הזמן המומלץ להחלפה.
הנחיות קליניות לשימוש בגומיות
בחירת הגומייה המתאימה
בחירת סוג הגומייה, גודלה ועוצמתה דורשת הערכה מקיפה של מספר גורמים. ראשית, יש להעריך את חומרת הבעיה האורתודונטית ואת כמות התנועה הנדרשת. במקרים של סטייה גדולה מסגר תקין, נדרשים כוחות חזקים יותר וזמן טיפול ארוך יותר.
סוג השיניים המעורבות בתנועה משפיע על בחירת הכוח. שיניים עם שורשים ארוכים ורחבים, כמו טוחנות, דורשות כוח רב יותר מחותכות. כמו כן, תנועה של קבוצת שיניים (En Masse Movement) דורשת כוח גדול יותר מתנועה של שן בודדת.
גיל המטופל ושלב הגדילה שלו משפיעים על התגובה לכוחות. מתבגרים בשלב גדילה פעיל מגיבים מהר יותר לכוחות ועשויים להזדקק לכוחות מתונים יותר. מבוגרים, לעומת זאת, עשויים להזדקק לכוחות חזקים יותר ולזמן טיפול ארוך יותר.
זמן השימוש והיענות המטופל
היענות המטופל (Patient Compliance) היא הגורם הקריטי ביותר להצלחת הטיפול בגומיות. ההמלצה הסטנדרטית היא לשימוש של 22-24 שעות ביממה, עם הסרה רק לצורך אכילה וצחצוח שיניים. מחקרים הראו שירידה בזמן השימוש מתחת ל-20 שעות ביממה פוגעת משמעותית ביעילות הטיפול ומאריכה את משכו.
חשוב להסביר למטופלים את העיקרון הביומכני מאחורי הדרישה לשימוש רציף. תנועת שיניים אורתודונטית מתבססת על תהליך ביולוגי של ספיגת עצם (Bone Resorption) מצד אחד ובניית עצם (Bone Deposition) מהצד השני. תהליך זה דורש הפעלת כוח מתמשך, והפסקות בשימוש גורמות ל"נסיגה" של השיניים ולהארכת הטיפול.
שילוב עם מכשירים אורתודונטיים
גומיות בין לסתיות משמשות בשילוב עם מגוון רחב של מכשירים אורתודונטיים. בטיפול עם סמכים מתכתיים או קרמיים מסורתיים, הגומיות נתלות על ווים מיוחדים (Hooks) המחוברים לסמכים או לחוטים. חשוב להתאים את סוג החוט ועוביו לכוחות המופעלים – שימוש בגומיות חזקות על חוטים דקים וגמישים עלול לגרום להטיה לא רצויה של השיניים.
בטיפול עם יישרים שקופים (Clear Aligners) כגון Invisalign, משתמשים בכפתורים מיוחדים (Buttons or Attachments) המודבקים לשיניים ומשמשים כנקודות עיגון לגומיות. השילוב של יישרים שקופים וגומיות הרחיב את טווח הבעיות הניתנות לטיפול בשיטה זו, כולל בעיות סגר מורכבות שבעבר דרשו טיפול בסמכים מסורתיים.
תופעות לוואי וסיבוכים
תופעות לוואי דנטליות
השימוש בגומיות בין לסתיות עלול לגרום למספר תופעות לוואי דנטליות שיש להכיר ולנטר. הטיית שיניים (Tipping) היא אחת התופעות הנפוצות ביותר, במיוחד כאשר משתמשים בגומיות על חוטים עגולים וגמישים. השיניים נוטות להטות בכיוון הכוח במקום לנוע בתנועה גופית (Bodily Movement), מה שעלול ליצור בעיות ביחסי השורשים ובתמיכה הפריודונטלית.
ספיגת שורשים (Root Resorption) היא סיבוך פוטנציאלי חמור יותר, המתרחש בעיקר בחותכות העליונות בעקבות שימוש ממושך בגומיות Class II. הכוח המתמיד בשילוב עם תנועות קטנות של הלוך-חזור במהלך הסרה והחזרה של הגומיות עלול לגרום לקיצור השורשים. מעקב רדיוגרפי תקופתי חיוני לזיהוי מוקדם של הבעיה.
סיבוב של מישור הסגר (Occlusal Plane Rotation) הוא תופעת לוואי נפוצה בשימוש בגומיות Class II, הגורמת להטיה של המישור בכיוון השעון. זה עלול להחמיר בעיות של סגר עמוק או לפגוע באסתטיקה של החיוך עקב חשיפת יתר של החניכיים העליונות.
תגובות אלרגיות
אלרגיה ללטקס מהווה אתגר משמעותי בטיפול האורתודונטי. התגובות האלרגיות נעות מגירוי מקומי קל ועד לתגובות מערכתיות חמורות. הסימנים המקומיים כוללים אדמומיות, נפיחות וגירוד באזור המגע עם הגומיות, סטומטיטיס (Stomatitis), וכיבים ברירית הפה.
תגובות מערכתיות עלולות לכלול קשיי נשימה, פריחה מפושטת, ובמקרים נדירים – הלם אנפילקטי. חשוב לברר עם כל מטופל על היסטוריה של אלרגיה ללטקס לפני תחילת הטיפול. מטופלים עם אלרגיה לבננות, אבוקדו, קיווי או אגוזי עץ נמצאים בסיכון מוגבר לאלרגיה ללטקס עקב תגובה צולבת (Cross-reactivity).
עבור מטופלים אלרגיים, קיימות חלופות של גומיות סינטטיות ללא לטקס. למרות שהן עשויות להיות פחות יעילות מבחינת שמירה על הכוח לאורך זמן, הן מספקות פתרון בטוח ומאפשרות המשך טיפול ללא סיכון לתגובה אלרגית.
כאב ואי נוחות
רוב המטופלים חווים מידה מסוימת של אי נוחות בימים הראשונים לשימוש בגומיות. הכאב נובע מהלחץ המוגבר על השיניים ומהמתח בשרירי הלעיסה. בדרך כלל, האי נוחות פוחתת תוך 3-7 ימים ככל שהמטופל מתרגל לתחושה והרקמות מסתגלות לכוחות.
במקרים של כאב משמעותי, ניתן להמליץ על התחלה הדרגתית – שימוש של מספר שעות ביום בימים הראשונים, עם הגדלה הדרגתית עד לשימוש מלא. משככי כאבים ללא מרשם כגון איבופרופן או פרצטמול יכולים לסייע בהקלה על הכאב הראשוני.
כאבי מפרק הלסת (TMJ Pain) עלולים להופיע במיוחד בשימוש בגומיות אסימטריות או בכוחות חזקים מאוד. במקרים אלה, יש לשקול הפחתת הכוח או שינוי בתבנית הגומיות. במקרים חמורים, עשויה להידרש הפסקה זמנית של השימוש בגומיות.
שיקולים מיוחדים בגילאים שונים
טיפול בילדים ומתבגרים
ילדים ומתבגרים בשלבי גדילה פעילים מציגים יתרונות משמעותיים בטיפול עם גומיות. הפוטנציאל לשינויים שלדיים (Skeletal Changes) גבוה יותר, והתגובה הביולוגית לכוחות מהירה יותר. בגילאים אלה, ניתן להשתמש בגומיות לא רק לתיקון דנטלי אלא גם להכוונת הגדילה של הלסתות.
האתגר העיקרי בטיפול בצעירים הוא שיתוף הפעולה. מתבגרים עלולים להתקשות בהקפדה על שימוש רציף בגומיות מסיבות חברתיות או אסתטיות. חשוב להסביר את החשיבות של היענות לטיפול ולהציג את ההשלכות של אי-היענות, כולל הארכת משך הטיפול.
טכניקות להגברת ההיענות כוללות שימוש בגומיות צבעוניות או זוהרות בחושך שהופכות את הטיפול למעניין יותר, יצירת לוח מעקב או אפליקציה לתזכורות, ומתן חיזוקים חיוביים בביקורי המעקב.
טיפול במבוגרים
טיפול אורתודונטי במבוגרים מציב אתגרים ייחודיים. התגובה הביולוגית לכוחות איטית יותר, ולעתים קרובות קיימות בעיות פריודונטליות או איבוד עצם שמגבילים את האפשרויות הטיפוליות. במבוגרים, השינויים מוגבלים בעיקר לרמה הדנטו-אלביאולרית, ללא פוטנציאל משמעותי לשינויים שלדיים.
מבוגרים לרוב מגלים היענות טובה יותר מבחינת שימוש בגומיות, אך עשויים להיות רגישים יותר לכאב ולאי נוחות. יש להתחשב בשיקולים תעסוקתיים וחברתיים, ולעתים להציע אופציות דיסקרטיות יותר כגון גומיות שקופות או שימוש לילי בלבד במקרים מתאימים.
טכנולוגיות מתקדמות ועתיד הטיפול
חידושים בחומרים
המחקר והפיתוח בתחום החומרים האורתודונטיים מתקדם במהירות. גומיות חדשות עם תכונות משופרות נמצאות בפיתוח, כולל חומרים עם ירידת כוח מופחתת, גומיות עם ציפוי אנטי-בקטריאלי למניעת הצטברות פלאק, וחומרים ביו-תואמים משופרים למזעור תגובות אלרגיות.
מחקרים עדכניים בוחנים שימוש בננו-טכנולוגיה לשיפור תכונות הגומיות. ננו-חלקיקים של כסף או תחמוצת טיטניום עשויים להעניק תכונות אנטי-בקטריאליות ולהפחית את הסיכון לדלקות חניכיים ועששת במהלך הטיפול.
שילוב עם טכנולוגיה דיגיטלית
הטכנולוגיה הדיגיטלית משנה את פני האורתודונטיה, וגם השימוש בגומיות מושפע מכך. תוכנות תכנון תלת-ממדיות מאפשרות סימולציה מדויקת של הכוחות המופעלים על ידי גומיות וחיזוי תוצאות הטיפול. זה מאפשר לרופא לתכנן במדויק את מיקום הגומיות, עוצמתן ומשך השימוש הצפוי.
אפליקציות למעקב אחר היענות מתפתחות ומאפשרות למטופלים לתעד את זמני החלפת הגומיות ולקבל תזכורות. חלק מהאפליקציות כוללות גם מצלמה לצילום עצמי של מיקום הגומיות, מה שמאפשר לרופא לוודא שימוש נכון מרחוק.
עיגון שלדי ושילובים חדשניים
השימוש בברגי עיגון זמניים (Temporary Anchorage Devices – TADs) בשילוב עם גומיות פותח אפשרויות טיפוליות חדשות. העיגון השלדי מאפשר הפעלת כוחות חזקים יותר ללא תופעות לוואי לא רצויות על שיניים אחרות. זה מאפשר תיקון של בעיות מורכבות שבעבר דרשו ניתוח או שלא היו ניתנות לתיקון.
שילוב של גומיות עם מכשירים פונקציונליים חדשים כגון Carriere Motion Appliance מאפשר תיקון יעיל של בעיות Class II תוך שמירה על אסתטיקה טובה יותר וזמן טיפול קצר יותר.
הנחיות מעשיות למטופלים
הדרכה ראשונית
ההדרכה הראשונית של המטופל חיונית להצלחת הטיפול. יש להדגים בפני המטופל את הטכניקה הנכונה להרכבת הגומיות, תוך שימוש במראה ובמודל להמחשה. חשוב לוודא שהמטופל מסוגל להרכיב את הגומיות בעצמו לפני שהוא עוזב את המרפאה.
מומלץ לספק למטופל תרשים ברור המראה את מיקום הגומיות, כולל ציון השיניים הספציפיות. תמונה או "סלפי" של הגומיות במקומן יכולה לשמש כתזכורת ויזואלית יעילה.
טיפים לשימוש יומיומי
חשוב להנחות את המטופלים לשאת איתם תמיד גומיות חלופיות, במיוחד כשהם אוכלים מחוץ לבית. קופסה קטנה או שקית ניתנת לנשיאה בכיס או בתיק. במקרה של קריעת גומייה, יש להחליפה מיידית.
לגבי אכילה, ההמלצה היא להסיר את הגומיות לפני הארוחה ולהחליפן בגומיות חדשות לאחר צחצוח השיניים. זה מונע מתיחת יתר של הגומיות ושמירה על היגיינה טובה יותר.
יש להדגיש את החשיבות של היגיינת פה מוגברת. הגומיות עלולות להגביר הצטברות פלאק, ולכן נדרש צחצוח יסודי וקפדני יותר. שימוש בחוט דנטלי ובשטיפות פה אנטיבקטריאליות מומלץ במיוחד.
מסקנות וחשיבות הטיפול המקצועי
גומיות בין לסתיות מהוות כלי טיפולי חיוני ויעיל בתיקון מגוון רחב של בעיות אורתודונטיות. הצלחת הטיפול תלויה בשילוב של תכנון מקצועי מדויק, בחירה נכונה של סוג וגודל הגומיות, ושיתוף פעולה מלא של המטופל.
החשיבות של מעקב מקצועי צמוד לא ניתנת להפרזה. רופא שיניים מומחה באורתודונטיה מסוגל להעריך את ההתקדמות, לזהות תופעות לוואי בשלב מוקדם, ולהתאים את תוכנית הטיפול בהתאם לתגובה האינדיבידואלית של כל מטופל.
הטכנולוגיות החדשות והחומרים המתקדמים מבטיחים עתיד מרגש לתחום, עם אפשרויות טיפול משופרות, זמני טיפול קצרים יותר, ונוחות רבה יותר למטופל. עם זאת, העקרונות הבסיסיים של ביומכניקה ושיתוף פעולה של המטופל יישארו המפתח להצלחה.
קריאה לפעולה – הצעד הבא שלכם לחיוך מושלם
האם אתם סובלים מבעיות סגר או יישור שיניים? האם הילדים שלכם זקוקים לטיפול אורתודונטי? דנטל לנד כאן כדי לחבר אתכם לרופא השיניים המומחה המתאים ביותר לצרכים הספציפיים שלכם.
הצוות המקצועי שלנו יסייע לכם למצוא את המומחה הטוב ביותר באזור מגוריכם, שיתאים במדויק את תוכנית הטיפול, כולל השימוש בגומיות בין לסתיות אם נדרש, לבעיה הספציפית שלכם.
אל תחכו יותר! השאירו את פרטיכם בטופס בתחתית העמוד, וניצור איתכם קשר בהקדם לתיאום ייעוץ ראשוני עם מומחה אורתודונטיה מוביל. זכרו – טיפול מוקדם ומקצועי יכול לחסוך זמן, כסף וסבל בעתיד.
